קמתי הבוקר, לקול ציוץ הצפורים. נדהם מחדש, יום יום, מהבריאה, מהטבע, מקסמי החיים, ונפלאות הטבע. מהנמלה הקטנה והחרוצה על אדן חלוני, המחפשת מזון להביא למלכת הקן, לאם הגדולה..החתולה מקפצת, דואגת לגורים החמודים שלה..הכלב נובח שלא יתפסו את המרחב שלו….מפסיק...
דילוג לתוכן
