Home » תקשור

בחשכה זהרה דמות גבוהה, אוחזת מטה אור

Submitted by

בחשכה זהרה דמות גבוהה, אוחזת בידה מטה של אור. מדי פעם התחלף המטה למקל מואר שבקצהו ידית מעוגלת למשענת.
עיני הדמות היו מופנות דרומה ולמרחב, אך פניה השתנו ללא הרף, פנים צעירות, פנים עוטות זקן, פנים קמוטות, פני אשה ופני גבר.
נמוך וקרוב יותר אלי התעופף לו זוג כנפיים, כשירדו הכנפיים אל כתפי, שמעתי את רחש מעופן באוזני הימנית והבנתי שעלי להתרומם.
שחררתי את התודעה העצמית ועליתי למעלה, לפני נגלה מעבר צר ונישא למרומים. למרגלותיו חשתי שמשהו בהיר ממתין לי, אך מכיוון שלא ראיתי מה הדבר, הלבשתי עליו ללא שום קושי, צורת אדם מורכב מצמיגים לבנים שהחל לטפס מעלה ואני בעקבותיו, ואף שלא היו שם מדרגות חשתי שאני מטפסת עליהן. כשהגיע דמוי האדם לסוף הדרך הסתובב ופנה אלי בשאלה אילמת, סימנתי לו בידי שימשיך והוא התרומם ויצא, ומיד במין התאמה מושלמת נבלע ונעלם בתוך השטח.
עליתי גם אני וראיתי משטח אור לבן וכה רחב שלא יכולתי לראות את גבולותיו, מיד חשתי שלווה שקטה ומוכרת, כאילו שבתי הביתה. בצפון המשטח ראיתי את דמות האור הגדולה, והיא יושבת על כס צר למדי ובעל משענת גבוהה הצבועה בצבע חום כהה.רציתי להתקרב אליה אך רגלי התמזגו עם המשטח הלבן ולא יכולתי להזיזן קדימה, למרות שהצלחתי לסובב את גווי לעגול שלם ללא קושי, המצב המשונה הזה לא גרם לי דאגה כלל. להפך, הרגשתי שאני חלק ממשי וטבעי מהמקום. הסתכלתי בדמות מרובת הפנים ולהרף עין יכולתי להבחין בפני אמי הנצחית, כפי שזכרתי אותה לאורך כל גלגולי הרוחניים, אך מיד השתנו הפנים והיו לאחרים.ידה נטולת המטה נשלחה לפתע לעברי, ותנועתה רמזה על ברכת ברוך הבא , ועל ברכת פרידה. ואז מנהרת אוויר כיסתה עלי כליל , ורוח יבשה מתוכה הדפה אותי אחורה, אחורה , ולמטה למטה, והחזירה אותי אל גופי.

Tags: ,

Leave a comment

Add your comment below. You can also subscribe to these comments via RSS

Be nice. Keep it clean. Stay on topic. No spam.

You can use these tags:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong> 

This is a Gravatar-enabled weblog. To get your own globally-recognized-avatar, please register at Gravatar

Why ask?

חדשות מקטגוריות אחרות »